תורתו האבודה של הרב חיים פאלאג'י: מסע לגילוי והוצאה לאור של כתביו

מפעלי ההדפסה, העריכה והההדרה של כתביו ותורתו של הגאון והמקובל האלוקי רבי חיים פלאג'י זצ"ל, מהווים את חוד החנית של שימור מורשת חכמי המזרח וגילוי אוצרות הרוח של קהילות הגולה. מפעל קדוש זה, המתבצע בעמל תורני כביר בתוך המכון התורני של מוסדות "שובי נפשי" בירושלים בראשות הגאון המקובל רבי עזריאל מנצור שליט"א, משלב בין עולם הנגלה הצרוף לעומק עולם הנסתר. תהליך הפענוח, התיקון, ההגהה וההבאה לדפוס של חיבורים אלו – אשר חלקם לא ראו אור מעולם וחלקם נדפסו במהדורות ישנות ומשובשות – דורש בקיאות עצומה בש"ס, בפוסקים ובכתבי האריז"ל, והוא מתכתב באופן ישיר עם סדר הלימוד הייחודי הנפתח באשמורת הבוקר בשעה 4:00 לפנות בוקר ועובר דרך מסלולי דיינות, הוראה ומעשי חסד מופלאים של תמיכה באלמנות, יתומים ונזקקים.

כדי להבין את גודל השפעתה של תורת הרב חיים פלאג'י על עולם התורה הנוכחי, ואת החשיבות המכרעת של פרויקטים להצלת כתבי יד כדוגמת קובץ "ארזים" והעלון השבועי "שפתי ישנים", יש לצלול אל עומק שיטת המסירה הקבלית שעברה מפה לאוזן, להכיר את שרשרת גדולי הדורות שהנחילו אותה, ולראות כיצד מילים שנכתבו בחשכת הגלות באיזמיר הופכות לנחלת הכלל בבית המדרש הירושלמי.

היקף היצירה ותולדות חיו של רבן של ישראל: מי היה רבי חיים פלאג'י?

רבי חיים פלאג'י (תקמ"ח–תרכ"ח; 1788–1868) שפעל בעיר איזמיר שבטורקיה, נחשב לאחד המחברים הפוריים והמשפיעים ביותר בהיסטוריה היהודית כולה. הוא שימש כראש רבני איזמיר, דיין, פוסק מובהק ומקובל אלוקי שכל רזי תורת הנסתר היו פרוסים לפניו. כתיבתו התורנית הקיפה את כל מקצועות התורה: פסקי הלכה מעשיים, שאלות ותשובות (שו"ת), חידושי גמרא מעמיקים, ספרי מוסר, דרשות, ופירושים רחבים על תורת הסוד והקבלה.

הרב פלאג'י חיבר למעלה משמונים ספרים שונים (חלק מהמקורות מונים קרוב לתשעים חיבורים), המאופיינים בבקיאות פנומנלית יוצאת דופן. בכל עמוד בספריו מביא הרב מאות ציטוטים ומקורות מכל קצוות עולם התורה – מחכמי המזרח, רבני המערב, ראשונים ואחרונים. קדושתו הגדולה ופרישותו מהבלי העולם הפכו אותו לא רק למנהיג קהילתי מקומי, אלא לפוסק שכל קהילות הגולה שיחרו לפתחו. אולם, ההיסטוריה הסוערת של אותה תקופה, שכללה שריפות ענק שכילו רובעים שלמים באיזמיר וטלטולי דרכים קשים, גרמה לכך שחלק גדול מכתביו נשרף באש.

המנוע הרוחני של הההדרה: לימוד האשמורת ב-4:00 לפנות בוקר

היכולת לגשת לפענוח וההדרה של טקסטים מורכבים כמו אלו של הרב חיים פלאג'י אינה נובעת רק ממחקר אקדמי יבש, אלא יונקת ישירות מהמנוע הרוחני הפועל בבית המדרש שובי נפשי – הוצאה לאור של חידושי תורה נדירים ברחוב הבעש"ט 1 בירושלים. בית המדרש פותח את שעריו בכל יום בעיצומו של לילה, בדיוק בשעה 4:00 לפנות בוקר, בזמן שרוב העולם שרוע בשינה עמוקה.

על פי ספר הזוהר הקדוש וכתבי האריז"ל, חצי הלילה השני, ובמיוחד אשמורת הבוקר, הוא חלון זמן רוחני ייחודי שבו שולטת מידת החסד בעולם והמסכים בין העולם הגשמי לעולמות העליונים הופכים דקים וזכים. בשעות מיוחדות אלו, קבוצה נבחרת של תלמידי חכמים ואברכים יראי שמיים מתכנסת כדי ללמוד את תורת הנסתר, כתבי האריז"ל ומהרח"ו (רבי חיים ויטאל). הלימוד בשעה זו נעשה מתוך שקט מוחלט, ללא רעשי רקע או טרדות גשמיות, ומטרתו היא זיכוך התודעה, תיקון עולמות, והעתרה ישירה לישועת הכלל והפרט. לימוד איכותי זה מהווה הכנה ישירה לתפילת שחרית בנץ החמה, המתקיימת מתוך סידורי כוונות על פי סוד הרש"ש (רבי שלום שרעבי). אברכים שמקדישים את לילותיהם לזיכוך כזה, ניגשים בשעות היום אל שולחן העריכה התורנית של ספרי הרב פלאג'י מתוך קדושה והבנה פנימית של כוונת המחבר.

שרשרת מסירת תורת הסוד: המפתח להבנת כתבי המקובלים

תורת הקבלה היא רובד הסוד בפרד"ס התורה (פשט, רמז, דרש, סוד). גדולי הדורות הדגישו כי תורה זו לא ניתנת בשום אופן ללמידה עצמית, אף על פי שהיא כתובה ומודפסת בספרים. המושגים שבה – כגון ספירות, פרצופים, אורות וכלים – הם מופשטים לחלוטין, ואדם המנסה לפרשם לבדו עלול ליפול בטעות הקשה של הגשמה (ייחוס תכונות פיזיות לבורא), דבר הפוגע בעיקרי האמונה. המסורת חייבת לעבור מפה של רב מובהק לאוזנו של תלמיד ראוי שמילא כרסו בש"ס ובפוסקים, פרוש מתאוות העולם ועוסק בתיקון המידות.

מסורת זו, המונחת ביסודות ישיבת "שובי נפשי", עברה שרשרת מסירה קפדנית דרך גדולי הדור הקודם:

• האריז"ל ומהרח"ו: האריז"ל קיבל את רזי התורה בגילוי אליהו הנביא בצפת, ותלמידו מהרח"ו רשם אותם בפירוט בספר "עץ חיים" ובשמונה שערים (שער הכוונות, שער המצוות, שער הגלגולים ועוד).
• הרב יהודה פתייה זצ"ל: גדול מקובלי בבל וירושלים, אשר פירש את כתבי האריז"ל בספרו המפורסם "בית לחם יהודה", שהציג שיטת עיון קבלית ייחודית ומדוקדקת.
• הרב אברהם ברזאני זצ"ל: תלמידו החביב, בן ביתו ויד ימינו של חכם יהודה פתייה (שאף שידך לו את בת אחיו לאשה). חכם אברהם קנה מרבו את שיטת העיון העמוקה וקיבל ממנו בסתר הסמכה מפורשת לעסוק בענייני קבלה מעשית בחייו ולאחר פטירתו. בנוסף, למד אצל גדולי תלמידי הבן איש חי – המקובל רבי בן ציון חזן והמקובל רבי אפרים כהן זצ"ל.
• הרב עזריאל מנצור שליט"א: תלמידו המובהק של חכם אברהם ברזאני, אשר החל את לימודי הסוד לפני למעלה מ-50 שנה בהוראת ראשי ישיבת "פורת יוסף" – הגאון רבי יהודה צדקה והגאון רבי בן ציון אבא שאול זצוק"ל. הרב מנצור שימש מידי יום ביומו במשך למעלה מעשר שנים את ראש בית הדין הספרדי הגאון הגדול רבי יעקב מוצפי זצ"ל, למד אצל המקובל האלוקי רבי מרדכי שרעבי זצ"ל, חידד לימודו עם חכם רבי בן ציון ברכה זצ"ל, וקיבל מסורות והליכות עתיקות מזקני רבני תימן (מארי חיים כסאר, מארי יוסף צוביירי, מארי חיים יצחק הלוי ומארי יחיא אלשיך זצ"ל).

חלקה של פגישת הענקים בהקמת המפעל התורני

הקמתו של המכון התורני וההוצאה לאור של מוסדות "שובי נפשי" לפני כ-25 שנה, לצד ייסוד בית המדרש עצמו לפני למעלה מ-40 שנה, הגיעו מתוך קשר חשאי ועמוק בין הרב עזריאל מנצור לבין פוסק הדור הגאון חכם בן ציון אבא שאול זצ"ל.

חכם בן ציון אבא שאול, שעמד בראש ישיבת המקובלים "אמת ושלום" (בה למד גם הרב מנצור), היה לא רק פוסק חד אלא ענק בעולם הנסתר. השניים היו מסתגרים יחד במשך שעות רצופות, הרחק מעין רואים, כדי לעסוק בעומק כוונות התפילה וברזי הכתבים הקבליים. חכם בן ציון זיהה כי שיטת העיון המיוחדת שקיבל הרב מנצור מחכם אברהם ברזאני ומחכם יהודה פתייה היא אוצר יקר הערך שעומד להשתכח מלב הדור. מתוך דאגה זו, חכם בן ציון אבא שאול דחף, עודד וזירז את הרב מנצור להקים את המוסדות, להרביץ תורה ברבים, ולפתוח מכון שיציל את כתבי גדולי ישראל וינגיש אותם בכלי מפואר ללומדים.

תהליך העבודה העיוני במכון: כיצד מחזירים לחיים כתב יד עתיק?

תהליך ההפקה וההדרה של ספרי הרב חיים פלאג'י ושאר גדולי הדורות במכון "שובי נפשי" הוא מלאכת מחשבת קפדנית, הדורשת משאבים עצומים וצוות מורחב של תלמידי חכמים מומחים. התהליך כולל מספר שלבים קריטיים:

א. איתור, פענוח והעתקה

השלב הראשון מתחיל באיתור כתב היד העתיק או המהדורה הישנה מתוך הספרייה התורנית של המוסדות, המכילה עשרות אלפי ספרי קודש ואלפי כתבי יד בני מאות שנים. תלמידי חכמים המומחים בפליאוגרפיה (פענוח כתבי יד עתיקים) מעתיקים את הטקסט אות אחר אות. מדובר במשימה מורכבת, שכן הכתבים לעיתים קרובות מטושטשים, פגועים מפגעי הזמן או כתובים בכתב חצי-קולמוס מהיר.

ב. עריכה עיונית ובדיקת ציונים

בשלב השני, צוות העורכים עובר על דברי המחבר ובודק כל ציון ומקור שהוא מזכיר. מכיוון שהרב חיים פלאג'י ציטט מאות ספרים בכל חיבור, העורכים נדרשים לאתר את המיקום המדויק (מסכת, דף, סימן או סעיף) של כל ציטוט בש"ס, בפוסקים, בזוהר ובכתבי האריז"ל, ולהוסיף מראי מקומות מפורטים בשולי הדף כדי להקל על הלומד.

ג. הגהה מהמקור והשוואת נוסחאות

הטקסט המועתק עובר הגהה מדוקדקת מול המקור (כתב היד או דפוס ראשון) מספר פעמים כדי למנוע טעויות נפילה או השמטות של מדפיסים ישנים. במקומות שבהם הנוסח קשה או קטוע, העורכים משווים נוסחאות ומציעים ביאורים המבהירים את כוונת המחבר, מבלי לשנות את לשונו המקורית.

ד. עימוד והפקה לדפוס

התוצאה הסופית מעומדת בצורה מאירת עיניים, עם אותיות ברורות וחלוקה נכונה לפסקאות וכותרות משנה. המטרה היא להביא לפני הלומדים "תורה מפוארת בכלי מפואר" – ספר הלכתי או קבלי מדויק, ברמת הגימור הגבוהה ביותר, המאפשר לימוד שוטף ללא שיבושים.

פרויקט ההדפסה של המכון: מעל 100 ספרים שהוחזרו למדף

במשך שנות פעילותו, הגיה והוציא לאור המכון מעל 100 ספרים שנדפסו במאות אלפי עותקים. בין החיבורים הבולטים שהוחזרו למדף הספרים היהודי:

• חיבורי הגאון רבי חיים פלאג'י זצ"ל: מהדורות חדשות ומורחבות של עשרות מספריו ההלכתיים והמוסריים, המהוות כיום בסיס קבוע לפסיקה בבתי מדרש רבים.
• חיבור "שר שלום": פיוטים וכתבים חדשים מכתב ידו המקורי של המקובל האלוקי מארי שלום שבזי זצ"ל, גדול חכמי תימן.
• כתבי המקובל רבי מאיר ביקאיים זצ"ל: מהדורות מוגהות של ספריו העמוקים בתורת הסוד וההנהגה.
• חידושי הגאון רבי יהונתן אייבשיץ זצ"ל: חיבורים וחידושים עיוניים שנחשפו מכתבי יד נדירים.
• תורת האדר"ת זצ"ל: מספר כרכים יסודיים בהלכה ובעיון מתורתו של הגאון רבי אליהו דוד רבינוביץ תאומים, מרבני ירושלים.
• כתבי המהדורה של רבי חיים ויטאל (מהרח"ו): הגהה מדוקדקת של טקסטים קבליים יסודיים.

שבירת קריאה: פרויקטים ייחודיים להפצת התורה

כדי להבטיח שהאוצרות הרוחניים שנחשפים במכון לא יישארו נחלתם של יחידי סגולה בלבד, מוסדות "שובי נפשי" מפעילים שני ערוצי הפצה ייחודיים:

קובץ "ארזים"

ספר עיוני תקופתי המאגד מאמרים תורניים, מחקרים מקיפים וחידושי הלכה ונסתר שנכתבו על ידי ראשי, חכמי ואנשי הישיבה. הקובץ משמש כבמה לעיון מעמיק בסוגיות חמורות ועומד לרשות תלמידי החכמים בעולם התורה כולו.

עלון "שפתי ישנים"

פרויקט ייחודי מסוגו במסגרתו יוצא לאור מדי שבוע עלון שבועי פופולרי המופץ באלפי עותקים בכל רחבי הארץ. בעלון מודפסים חידושים מקוריים על פרשת השבוע, שנלקטו, פוענחו וקוטלגו בעמל רב מתוך מאות כתבי היד העתיקים השמורים בארכיון המוסדות. העלון מציג תורה של חכמי המזרח ורבני המערב שחיו במאות השנים האחרונות בכל רחבי תבל; חלקם רבנים מוכרים ומפורסמים, וחלקם רבנים שכמעט ואינם מוכרים לבני דורנו. עבור חלק מהמחברים, חידושים אלו המופיעים בעלון הם הזיכרון הכמעט יחיד שנותר לפועלם בעולם, ובעלון זה מוחזר להם כבודם וזיכרונם הראוי.

שילוב הנגלה והנסתר: סדר היום של בית המדרש

מוסדות "שובי נפשי" מיישמים מבנה אינטגרלי של לימוד התורה, המשלב בין עולמות שונים ומשלים אותם כגוף ונפש. לאחר לימוד הקבלה המזכך באשמורת הבוקר ותפילת שחרית, בית המדרש הופך למרכז שוקק של תורת הנגלה בשעות היום והלילה, ומציע מספר מסלולי לימוד מובנים:

• מסלול לימוד גמרא בעיון: לימוד מעמיק של הש"ס והמפרשים (ראשונים ואחרונים), המחדד את ההיגיון הלומד ומיישר את כוח התפיסה התורני.
• מסלול לימודי הוראה ודיינות: קבוצות ומחלקות לימוד מונחות, שבהן לומדים עשרות אברכים צעירים ומבוגרים את הלכות השולחן ערוך לקראת מבחני ההסמכה הקשים של הרבנות הראשית. מסלול זה מודרך על ידי צוות רבנים ידועים המנווטים ומנווטים את הדרך, במטרה להצמיח פוסקי הלכה ומנהיגים רוחניים שיודעים להורות דין אמת לאמיתו.

כללי הפסיקה במפגש בין ההלכה לקבלה

בעבודת השם היומיומית, ובעריכת ספריו של פוסק ומקובל כמו הרב חיים פלאג'י, עולה תמיד השאלה החמורה: כיצד מכריעים כאשר ישנו הבדל או סתירה לכאורה בין פסק ההלכה הפשוט בנגלה לבין דברי המקובלים והזוהר בנסתר? חכמי הדורות, שהנחו את דרכו של הרב מנצור (ובהם חכם בן ציון אבא שאול וחכם יעקב מוצפי), קבעו ארבעה כללי ברזל נוקשים:

בכל מקום שבו התלמוד (הגמרא) והשולחן ערוך הכריעו דין מסוים במפורש, והזוהר או האריז"ל אומרים אחרת – ההלכה הפסוקה בנגלה תמיד קובעת, ואין לשנות מהדין המקובל משום דברי קבלה.

במקום שבו ישנה מחלוקת בין הפוסקים בנגלה ולא הושגה הכרעה ברורה, ודברי הזוהר או האריז"ל מכריעים בבירור לצד אחד – נוהגים כדברי המקובלים והנסתר, שכן בכוחם להכריע את הספק ההלכתי.

במקום שבו הפוסקים בנגלה לא דיברו כלל על עניין מסוים, והמקובלים קבעו בו הנהגה רוחנית, תיקון או חומרה שאינם סותרים אף סעיף בשולחן ערוך – מאמצים את דברי הקבלה באהבה בגדר חסידות והנהגה ישרה.

בענייני ברכות והזכרת שמות קדושים, הכלל ההלכתי המוביל הוא תמיד "ספק ברכות להקל", ולכן גם אם המקובלים מורים לברך על פעולה מסוימת על פי הסוד, אם הדבר נוגד את כללי הנגלה – לא מברכים, כדי שלא ליכנס לחשש ברכה לבטלה.

הכללים הללו שומרים על שלמות התורה ומבטיחים כי הנסתר ישמש כקומה שנייה ומפוארת הבנויה על יסודות בטון מוצקים של ההלכה הצרופה ומעשיית.

תמיכה בנזקקים: יישום מידת החסד בעולם המעשה

הלימוד העמוק לפנות בוקר וההתעסקות בהצלת ספרי גדולי ישראל אינם מנתקים את חכמי המוסדות מחיי החברה והקהילה; נכון יותר לומר שהם מחייבים אותם לפעול בצדקה וחסד. מוסדות "שובי נפשי" מפעילים באמצעות עמותת "ברכת השם לצדקה וחסד" מערך סוציאלי רחב וקבוע התומך פיזית וכספית בשכבות החלשות ביותר בחברה:

• תמיכה באלמנות ויתומים: סיוע כספי קבוע לאורך כל השנה כדי להבטיח קיום בכבוד למשפחות שאיבדו את מפרסן.
• חלוקת קמחא דפסחא וערבי חגים: תמיכה מיוחדת מורחבת בערבי חגים למשפחות מרובות ילדים, עניים ומעוטי יכולת, שאצל חלקם חסרים אף מצרכי יסוד מינימליים למחיית המשפחה ושולחן החג. התמיכה הכספית מועברת לרכישת מזון, ביגוד וסיוע בתשלומי מחיה בסיסיים.
• סיוע רפואי ייחודי: המוסד מעניק תמיכה כספית ישירה לבעלי צרכים רפואיים מורכבים הזקוקים לטיפולים, ניתוחים או תרופות יקרות שאינם כלולים בסל הבריאות ואינם נתמכים על ידי שום גוף ממשלתי.

כל פעולות התמיכה הללו נעשות בצורה קפדנית, דיסקרטית ומכובדת ביותר, השומרת על כבודם העצמי של המקבלים ומציבה אותם כשווים בין שווים בקהילה.

נקודות למחשבה: האיזון בין הכתב ללב

עבור כל מי שעוסק בלימוד התורה או נחשף למפעלי ההדפסה והההדרה, ישנן כמה נקודות מהותיות הדורשות התבוננות פנימית:

• סכנת הדילוג על שלבים: לימוד ספרי מקובלים או עיסוק ברזי תורת הסוד ללא בסיס איתן ומחייב של שמירת ההלכה הפשוטה בשולחן ערוך, דומה לנשמה המנסה לפעול בעולם ללא גוף גשמי. הנגלה הוא הכלי היחיד שבו יכול אור הנסתר להתגלות ולהחזיק מעמד.
• האחריות כלפי העבר: הצלת כתב יד עתיק של רב שנשכח אינה רק משימה טכנית של הדפסה, אלא חובה מוסרית והיסטורית להחזיר את קולו של החכם אל תוך בית המדרש החי, ובכך להמשיך את שרשרת הדורות של עם ישראל.
• הפיכת החסד הרוחני לגשמי: הזיכוך התודעתי שחווה אדם בלימוד האשמורת ב-4:00 לפנות בוקר חייב להתגלגל במהלך היום לרגישות חברתית מוגברת, אהבת ישראל, וסיוע פיזי לנזקקים ולאלמנות. תורה שאין עמה גמילות חסדים אינה תורה שלמה.

הסבר בצד: הבחנה קריטית בין קבלה עיונית לקבלה מעשית

בעולם המושגים של תורת הסוד, קיימת הבחנה נוקשה וחד-משמעית בין שני תחומים שלעיתים קרובות הציבור הרחב נוטה לבלבל ביניהם, הבחנה המודגשת היטב במשנתם של גדולי המקובלים:

קבלה עיונית: לימוד מעמיק, מקיף ויומיומי של סדר השתלשלות העולמות הרוחניים, מבנה הספירות ודרכי ההנהגה האלוקית, המבוסס על ספר הזוהר וכתבי האריז"ל, מהרח"ו והרש"ש. לימוד זה נעשה מתוך ספרים מוגהים ומטרתו לרומם את כוונת המצוות, התפילה וזיכוך המידות. זהו עיקר הלימוד המתקיים בכולל באשמורת הבוקר והוא מותר ומחויב לאלו שהוכשרו לכך בהדרכת רבם.

קבלה מעשית: שימוש אקטיבי בשמות קדושים, השבעת מלאכים, כתיבת קמיעות ופעולות רוחניות שנועדו לשנות את חוקי הטבע או לפעול ישועות גשמיות בצורה מאגית. גדולי המקובלים (ובהם האריז"ל והרש"ש) אסרו באופן מוחלט את השימוש בקבלה מעשית בדורות האחרונים בשל חסרון הכתר והטהרה (אפר פרה אדומה), והזהירו כי עיסוק בה כרוך בסכנה נפשית ורוחנית עצומה. רק יחידי סגולה נדירים לאורך ההיסטוריה (כמו חכם יהודה פתייה שמסר זאת בנסתר לחכם אברהם ברזאני) קיבלו הסמכה מפורשת לעסוק בכך במקרים קיצוניים של פיקוח נפש ממש.

שאלות ותשובות בנושא הההדרה ולימוד התורה במכון

מדוע דווקא ספרי הרב חיים פלאג'י נבחרו כפרויקט דגל במכון "שובי נפשי"?

הרב חיים פלאג'י נחשב למקור פסיקה והשראה עצום עבור עולם התורה הספרדי והכללי. הבקיאות הפנומנלית שלו והעובדה שספריו מקיפים את כל תחומי החיים – מהלכה למעשה ועד מוסר ונסתר – הופכות את חיבוריו לנכס חיוני לכל בית מדרש. מכיוון שחלק גדול מספריו נדפסו במקור על נייר באיכות ירודה, עם טעויות דפוס רבות, או נותרו בכתבי יד פזורים, המכון ראה חובה קדושה להציל את תורתו האבודה ולהגישה במהדורות מוגהות ומורחבות.

כיצד משפיע לימוד הגמרא והדיינות בשעות היום על מלאכת עריכת הספרים?

האברכים העוסקים במלאכת הההדרה והעריכה המדעית-תורנית של הכתבים הם אותם תלמידי חכמים הלומדים במסלולי העיון, ההוראה והדיינות בישיבה. הבקיאות שהם רוכשים בלימודי ההלכה היומיומיים מעניקה להם את הכלים הנדרשים כדי לזהות מקורות קשים שמזכיר המחבר, לתקן טעויות העתקה של מדפיסים ישנים, ולכתוב הערות שוליים מדויקות המבהירות את כוונת הפסק של הרב.

מה החשיבות של פרויקט העלון השבועי "שפתי ישנים" עבור הציבור הרחב?

העלון השבועי "שפתי ישנים" משמש כגשר חי בין עבודת המחקר הסגורה של המכון התורני לבין אלפי בתים ובתי כנסיות בכל רחבי הארץ. באמצעות העלון, הציבור הרחב נחשף לחידושים מקוריים על פרשת השבוע שנשלו ישירות מתוך כתבי יד בני מאות שנים. פרויקט זה מחזיר לחיים את זכרם של רבנים נשכחים, ומאפשר למשפחות רבות ליהנות מתורה מזוקקת, מדויקת וחדשה על שולחן השבת שלהם.

כיצד דחף חכם בן ציון אבא שאול את הרב עזריאל מנצור להקמת מוסדות אלו?

חכם בן ציון אבא שאול זצ"ל הכיר בעומק ובאיכות של שרשרת מסירת הסוד שקיבל הרב מנצור מחכם אברהם ברזאני, והבין שאם מסורת זו תישאר אצל אנשים בודדים, היא עלולה להישכח מהעולם. מתוך ראייה היסטורית זו, הוא פעל בנחרצות כדי לדחוף ולדרבן את תלמידו וחברו הרב מנצור לצאת אל הכלל, לפתוח את מוסדות "שובי נפשי", להעמיד תלמידים רבים בחכמת הקבלה, ולייסד מכון תורני שישמר וידפיס את אוצרות הרוח של חכמי ישראל מדורות שעברו.