בין כל התחומים שבהם מוגשת תביעת רשלנות רפואית אין ספק שהייחודית מכולן היא תביעת רשלנות רפואית בהריון. הרגישות גדולה יותר מתמיד דווקא משום מדובר בעבור חסר ישע ובהורים דואגים, ורב הנסתר על הגלוי. המגבלות המובנות בטיפול בכל מצוקה של העובר אינן צריכות למנוע טיפול רפואי והתערבות חירום כאשר ברור שמשהו אינו מתנהל כהלכה, ולכן בכל פעם שנמנעים מלעשות זאת או כשעושים משהו שעלול לפגוע בבירור באמא או בעובר, זוהי עילה מתבקשת לתביעת רשלנות רפואית. עם זאת, יש לבדוק ולהבין את מה שהחוק מתיר לנו לעשות במקרים כאלה משום שהחוק מותח את תקופת האחריות לכך למשך עשרות שנים לפעמים, כדי להיות בטוחים שהנזק הוא בלתי הפיך וגרם לפגיעה משמעותית שלא היה ניתן לתקן אותה במהלך החיים.
מהי תביעה כזאת?
רשלנות רפואית בהריון נגרמת בעיקר בגלל סקירת מערכות או בדיקות אולטרסאונד ואחרות שנעשו ברשלנות או שהתעלמו מהתוצאות הברורות שלהן. לתביעות שמוגשות בשל כך קוראים הולדה בעוולה, ולכן הפיצוי שניתן הוא על מומים שאפשר היה לזהות בזמן ההריון ולהפסיק אותו בזמן במקום לגרום לילד ולמשפחתו סבל בל יתואר בגלל היוולדו עם מומים אלה. בעבר אפשר היה להגיש תביעות כאלה בגיל 25 אבל היום אפשר להגיש אותן מוקדם יותר, גם כאשר הילד בן 7.
על מה אפשר להגיש תביעה על רשלנות רפואית בהריון?
ישנם מומים שאנחנו יודעים היום בוודאות שאפשר לגלות אותם בזמן, חלקם לתקן וחלקם אי אפשר לתקן ואז ניתנת להורים הבחירה אם להפסיק את ההריון או להמשיך אותו עם כל ההשלכות. תסמונת דאון היא אחת הסיבות להגשת תביעה כזאת משום שאפשר היום לגלות את הכשל בכרומוזומים כבר בזמן ההריון בבדיקות דם מיוחדות. התסמונת מלווה לפעמים גם בבעיות בריאות קשות ותוחלת החיים של הלוקים בה קצרה ולכן יש עילה להגשת תביעה כזאת. מומים נוספים הם מומים מבניים בלב, בעמוד השדרה, במבנה הראש ושלמות המוח, בשלד ועוד. כל מה שהרפואה המודרנית מאפשרת לנו לבדוק בזמן והצוות הרפואי לא עשה את עבודתו כראוי במקרה זה.